איך הצללה משפיעה על פנלי שמש
-- זרם לעומת מתח
איך הצללה משפיעה על פנלי שמש
-- זרם לעומת מתח
הצללה משפיעה על הזרם שיוצא מהפנל, ולא על המתח. מכיוון שהתאים בתוך הפנל מחוברים ברצף, כל המערכת מוגבלת לזרם של התא שנמצא בחלק הכי מכוסה בצללה; הזרם היוצא יכול לצומץ מכמה אמפרים לחלק מאומפר אחד בלבד, בעוד המתח כמעט לא משתנה (בדרך כלל פחות מ-10% בנקודת הפעולה התקינה). ההשפעה הפרקטית על מערכת אור שאינה מחוברת לרשת היא שהסוללה נטענת באיטיות מאוד: טעינה שנמשכת 6 שעות ביום בהיר יכולה להימשך פי שתיים יותר, ובצללה עמוקה הסוללה לא מתמלאה אפילו בכלל. למה זה קורה, מה מגביל את חומרת הנזק, ואיך לבדוק את המצב באתר שלכם?
הזרם החשמלי בתא שמשי משתנה באופן כמעט ליניארי בהתאם לעוצמת האור: ככל שיותר פוטונים פוגעים בנקודת החיבור בתא, כך גדל זרימת האלקטרונים. אם חלק מהפנל מכוסה, התאים הממוקמים באותו אזור פוסקים להפיק אנרגיה. לעומת זאת, במערכת של תאי שמש מחוברים ברצף (סיריקלית), הזרם החשמלי חייב לעבור דרך כל התאים. התאים שאינם מכוסים אינם יכולים לעקוף את התאים המכוסים, ולכן זרם החשמלי בכל המערכת יורד לרמה שהתא החלש ביותר מסוגל להכיל.
המתח מתנהג בצורה אחרת. תא סיליקון אחד יוצר בערך 0.5–0.6 וולט במצב של מסלול פתוח (open-circuit), ומתח הפאנל הוא סך המתחים של כל התאים. כיסוי של מספר תאים משפיע במידה מינימלית על הסך הכולל. כשאין מטען מחובר, המתח במצב של מסלול פתוח נשאר קרוב לרמת התקין; במהלך הטענה, המתח המתפקד עשוי לירד בכ-10% או פחות. הטענה דורשת מתח ככוח דחף, ולכן המטען עדיין מסוגל להזרים זרם – רק שהזרם הזמין נמוך יותר.
הפאנלים אינם חסרי הגנה מפני כיסוי חלקי של השמש. מרבית המודולים מכילים דיודי בייפאס המספקים לזרם מסלול חלופי סביב הקבוצה של תאים המכוסים מהשמש. כאשר קבוצה כזו מורידה את מתח הפאנל, הדיוד שלה נפתח והשאר התאים ממשיכים להפיק זרם במתח גבוה יותר אך בכמות זרם נמוכה יותר – בכך אנו אובדים את התרומה של הקבוצה המכוסה, אך לא את כל הפאנל.
יש שתי תוצאות ששווה להיות מודעים להן:
"הנזק הנגרם הוא פרופורציונלי, ולא קטסטרופי, כשהדיודים מבצעים את עבודתם כראוי. אזור מכוסה ב-20% גורם להפחתה בהפקה של אותו חלק בלבד, בתוספת הפסד כוח נוסף שנגרם על ידי הדיוד, במקום שהכל יפסק לעבוד." "דיוד שנפגע מחזיר את הבעיה למצב שבו כל הפאנל לא עובד כראוי, והתאים המכוסים מתחילים להפציד חום – תהליך המכונה 'נקודת חימום' (hot spot), שמוסבר בדף המניעת נקודות חימום שלנו נקודות חימום שלנו. אם הפאנל מתחמם באזור מסוים לאחר שגדל עץ, ראשית יש לחשוד בדיוד, ולא בתאים עצמם."
מבקרי טעינה מסוג MPPT (Maximum Power Point Tracking) מתאימים באופן תמידי את קצב ההמרה שלהם לנקודת הפעולה המיטבית של הפאנל המכוסה. הם אינם יכולים להחזיר את האנרגיה שהתאים המכוסים לא הפיקו מלכתחילה, אך הם מונעים מהמבקר להפסיד את האנרגיה שנשארה. במקרה של מבקרי טעינה מסוג PWM (Pulse Width Modulation), פאנל מכוסה באופן כבד נוטה עוד יותר להתרחק מנקודת הפעולה האופטימלית שלו, והפער בין הכמות שהפאנל מפיק לכמות שהסוללה מקבלת גדל."
כאשר חלק מהפאנלים מכוסים, הפקת האנרגיה יורדת, מה שעלול להשפיע על זמן התאורה של תאורות הרחוב. מבקרי טעינה מסוג MPPT מסייעים להקטין את הנזק ולשמור על פעולה תקינה של כל המערכת.
הכישלון בדרך-כלל מתחיל בבעיות פיננסיות, לפני שניתן לראות אותו בצורה גלויה. קטנת הקטיפת היומית אומרת שהסוללה נכנסת ללילה עם פחות אנרגיה מאוחסנת. התסמין הראשון הוא תקופת פעולה במלוא עוצמת האור הקצרה יותר, לאחר מכן האור נחלש מוקדם יותר מן הצפוי, ובמקרים הקיצוניים ביותר – הנורה כבר לא עובדת לפני עלות השחר. שום אחד מהתסמינים הללו אינו מעיד על תקלה בפנל השמש, ומסיבה זו השאלה הנשאלת הכי הרבה היא: “האור כבה בשעה 3 בבוקר”, ולא “הפנל נמצא בצל”.
צל חלקי לאורך פרק זמן ארוך גורם לבעיות נוספות: התאים שנמצאים בצל מפלטים חום, מה שמזדקן את החומרים שמקיפים את הסוללה ואת החיבורים בין החלקים השונים שלה. זה גורם להקטנת תקופת השימוש של הסוללה ב-30–50%, אך התהליך קורה בדרך אחרת.
(הדף אינו מספק מידע כללי או פרטים נוספים על התקנת, תפעול או תיקון המערכת.)
הדף הזה מסביר את עקרונות הפיזיקה של הצללה עבור פנלים המחוברים במצב קבוע (DC) במערכות תאורה שאינן מחוברות לרשת חשמלית. הוא אינו מכסה מערכות המחוברות לרשת עם מיקרו-מנועי הפיכה (micro-inverters) או מכשירי אופטימיזציה של צריכת חשמל, אשר מתמודדים עם בעיות הצללה בדרכים אחרות. אם באתרכם יש צללה שאינה ניתנת להסרה, בצעו החישובים באמצעות מחשבון הגדלת השליט שלנו – המחשבון מביא בחשבון את הפחתת הפקת האנרגיה כתוצאה מהצללה – ובחרו את גודל הסוללה בהתאם לתנאי הצללה הקיימים, ולא לתנאי שמים זהירים לחלוטין.