open-solar-design

קליפסי כבלי פאנלים סולריים

 -- מה הם עושים ומתי תצטרכו אחד






קליפסי כבלי פאנלים סולריים: מה הם עושים ומתי תצטרכו אחד

פונקציות ויתרונות של מהדק כבל לפאנל סולארי

תשובה קצרה: קליפס כבלים מתחבר למסגרת האלומיניום שנמצאת בחלק האחורי של כל פאנל סולרי, ומثبט את הכבלים החשמליים והחיבורים MC4 כך שלא יתנדנדו, ייפולו או ישחיקו. הקליפס עצמו זול למדי, אך ממנע שלושה סוגי תקלות שנפוצות בשימוש: סדקים באטמיות של תיבות החיבור, שחיקת היסוד המגן של הכבלים, והתרחבות או חימום יתר של החיבורים. ההחלטה האם תצטרכו קליפס תלויה באופן בו מתוכנן מעבר הכבלים – לפי חוקנו, כל פאנל סולרי צריך להיות מצויד בקליפס.

מה בדיוק מתקן הקליפס?

כל פאנל סולרי יוצא מהמפעל עם שני כבלים חשמליים היוצאים מתיבת החיבור שנמצאת בחלק האחורי שלו. אלו כבלים צריכים להימצא במקום כלשהו, ובמקרים כמו גוף תאורה מותקן על עמוד או מסגרת על גג, הקצה של המסגרת משמש כנקודת תקעה טבעית. הקליפס הוא קליפ קטן שניתן להרכיב בקלות; לרוב הוא עשוי מפוליפרופילן (PP) או פוליאאמיד (PA66) מחוזקים בפני קרינת UV, ומחזיק את חבורת הכבלים במקום. אין צורך בברגים, גומי או כלי נוספים. אפשר לפתוח את הקליפס בקלות לצורך תחזוקה ולסגור אותו שוב בלחיצה.

מחבר MC4 הוא המחבר הסטנדרטי לפאנלים פוטוגלווייליים, המשתמש במעקה קיבולת (push-lock) לחיבור הכבלים. לאחר החיבור, זו הנקודה הסבירה ביותר שתתרחק ממקומה כאשר הכבל שמאחוריה נשאר מתנוע.

שלושת הכשלים שהמחבר מונע:

נזק לתיבת החיבור (Junction Box): משקל הכבל וכוח הרוח משפיעים ישירות על תיבת החיבור ועל החיבורים המולחמים בה. אם הכבל מתנוע בחופש, תיבת החיבור נותנת משקל נוסף, מה שגורם לפגיעה באטמוספירה שלה ולהתנתקות החיבורים המולחמים; בעקבות זאת מים יכולים לחדור לתוך הפאנל. זו הסיבה השכיחה לכשל של הפאנל לאחר שלוש שנים, והכל מתחיל מבעיות בארגון הכבלים בצורה לא נכונה.

שחיקת האיזולציה וקצרים חשמליים: כבלים שמתנועים נוגעים במסגרות, במתקנים התומכים ובכבלים הסמוכים, מה שגורם לשחיקת האיזולציה שלהם. כבלים מולחמים עלולים לגרום לקצרים חשמליים, שאינם רק בעיות ויזואליות אלא עלולים לגרום לנזק חמור לפאנל. התקנת מחבר MC4 מפסיקה את התנועה הזו ומקלה על האיזולציה. בנוסף, המחבר מגביל את חדירת אור השמש והגשם לכבל, מה שמאריך את חייו.

התרחבות החיבור והחימום: כבל המתנדנד מהחיבור שלו משפיע על המפגש MC4 בכל פעם שהרוח מפעילה עליו כוח. הדבוקה מקבלת את משקל זה, כך שהחיבור לא נפגע, מבצע את תפקידו כראוי ומונע מקרים של חיבור לקוי – מצב שעלול לגרום לחום באזור המפגש בזמן הפעלת הכוח.

כיצוב המוצרים שלנו:

במתקנים שלנו, אנו מרכיבים דבוקה אחת בתיבת החיבור של המודול ודבוקה שנייה במקום שהכבל נכנס לאומן. שתי נקודות תמיכה מבטיחות שהכבל לא יפעל על תיבת החיבור, ומסלולו נשאר ישר מספיק כדי שנוכל לבדוק אותו בקלות. לפני שהדבוקה מוכנסת לרשימת החומרים (bill of materials), אנו מבצעים שלושה בדיקות חשובים:

  1. התאמה למסגרות: מרבית הדבוקים מתאימים לפרופילי האלומיניום הנפוצים, אולם החתך העצרי שלהם משתנה בין יצרני המודולים. אנו מזמינים את הפרופיל שמתאים למסגרת שאנו מתקינים בפועל, ולא את הדבר שמוצג כ“אוניברסלי” במסמכי המפרטים (הדייטאשीט).
  2. חומר: אנו מקבלים חומרים מסוג PP או PA66 שמוגנים מפני קרינת UV. הטמפרטורות התקינות שמוצגות במסמכי המפרטים לגבי חומרים אלה הן בין −40 °C ל+85 °C; חלק מהדבוקים מסוג PA66 מסוגלים לעמוד בטמפרטורות גבוהות יותר (עד +120 °C). חלקים שאינם מכילים חומרי הגנה מפני UV מוחזרים לספק.
  3. גאומטריה של פתח הכבל: הדבוק ממוקם מספר סנטימטרים מאחורי תיבת החיבורים, ולעולם לא עליה ישירות; בנוסף, אנו משאירים חור כדי שהמים יפלו מהכבל ולא יזרום לתוך תיבת החיבורים.

כאשר אינכם זקוקים לדבוק…

אם אורך הכבל קצר מכשליש מטר, והזוג הכבלי MC4 כבר מוחזק על ידי קפסת הקלת מתח או מסלול כבלים, הוספת קפסה נוספת אינה מביאה לשינוי משמעותי. במקרים בהם הכבל מותקף למשטח במרווחים קבועים, המשטח עצמו מבצע את תפקיד הקפסה. הקפסה מתאימה במקומות בהם הכבל היה מתנדנד ללא תמיכה כלשהי – למשל, במודולים מותקנים על עמודים, במערכות על גגים מטופלעים, או בכל פריט תקשורתי שבו הכבל נעלם אל תוך עמוד או זרוע מקורקעים.

מה לא מכוסה בדף זה

דף זה מכסה קפסות כבלים למסגרות מודולים. הוא אינו מכסה את גודלי כבלי DC וחיבורים, תהליכי קיפול כבלי MC4, או מערכות מסלולי כבלים וצינורות למערכות שמותקנות בבניינים. לבחירת חוטי הכבל המתאימים למערכות פוטווולטיות, שתשתמשו במחשבון בחירת כבלים. לפריטים תקשורתיים מורכבים שבהם מסלול הכבלים כבר מתוכנן מראש, ראו את מנורות הרחוב הסולאריות המוכלות הכול באחד.